תמר, בת 35, מנהלת את הלול של המושב, לצד מערכות יחסים מיניות עם כמה מהגברים שבו
תמר היא גם אימן של מיקה ונעה. בנות 10 ו- 6, אשר נחשפות לאותה פעילות, בלי כישורי התמודדות.
שי הוא וטרינר בן 38, בן מושב לשעבר, החוזר על מנת למכור את בית אימו המתה.
הם נפגשים. הם מתאהבים.
המשפחה מתגבשת. כאשר נחשף שי לעיניי גבריה, תמר נאחזת שוב בצורך הזה שלה בהם – בהגדרת זהותה, בחוסר.
החוסר עולה על הקיים, והיא חוזרת לדרכה.
שי יודע. וסולח. סליחתו מעוררת בה שנאה, השולחת אותה להתאכזר בו עוד, ולקיים אל מול עיניו את אותו חטא בגידה.
תמר נסערת מרגשות האשם שסוף סוף הולמים בה. אין לה ברירה כבר אלא לפעול. היא לא יכולה עוד להתעלם
פולין, אמצע שנות השישים. שני אחים גילאים עשר וארבע עשרה החיים עם אמם הגרושה בשכונה ענייה של העיר. האם דואגת שילדיה יגדלו כקטולים טובים וייקחו חלק בפעילות הכנסייה. היא לא יודעת שהבן הגדול הצטרף לכנופיה אלימה בעלת אופי אנטישמי ואחיו הקטן נגרר אחריו. באחד הימים כאשר הכנופיה פושטת על מוסד חינוך לנוער יהודי ומבצעת בהם פוגרום, נאסרים שני האחים על ידי המשטרה. האם מזועזעת ומחליטה לגלות לילדים את הסוד שהיא שמרה מהם, היא יהודיה שניצלה מגטו ורשה. האם מחליטה להוציא את הילדים מהשכונה ומפולין. היא מודיעה להם שהם עוזבים לאוסטרליה. הילדים בשוק מהגילוי של הזהות האמיתית שלהם. יום לפני שהאוניה עליה הם מפליגים מגיע ליבשה, מודיעים האם שהחוף ממול זו לא אוסטרליה אלה ישראל. מכאן מתחיל מאבק על הזהות העצמית של הילדים יחד עם קרב ההישרדות של מהגרים בארץ זרה.
ירושלים, שנת 2002: הממונה על משאבי אנוש במאפייה הירושלמית הגדולה נשלח, בעל כרחו לברר את שקרה לעובדת זרה שנהרגה בפיגוע. אבל המשימה, שמתחילה כבירור ביורוקרטי פשוט, עומדת לקחת אותו רחוק מאד מהמחוזות המוכרים לו. מתוך האדישות והאטימות יוצא הממונה למסע הזוי המתחיל בירושלים מורכבת, מסתורית, אנושית, מיסטית. הלילה הירושלמי הופך ליום סובייטי קפוא, והממונה מוצא עצמו מוביל שיירה הזויה על פני מרחבים זרים לחלוטין, כדי לקבור את העובדת בכפר הולדתה.
מבוסס על 'ספר הדקדוק הפנימי' מאת דויד גרוסמן. שלוש שנים בחייו של אהרון קליינפלד, ילד כבן 11, שהתפתחותו הפיזית נבלמה. אולי איזו בלוטה בתוכו נרדמה וגופו ממאן להתעורר. אולי זוהי נפשו, נפש האומן הקטן שמסרבת לענות לצו הקריאה הקולקטיבי שמצווה עליו לגדול. אולי הוא פשוט צריך עוד זמן, תכף זה בטח יתחיל גם אצלו, ורק שהעולם סביבו יחכה לו, אך איש לא מחכה...