אפי בנאי, במאי הסרט, עוזב את שכונת ילדותו כפר שלם, ועוקר לגור במרכז תל אביב. במהלך עזיבתו מתוודע אפי למאבק תושבי הכפר היהודים שהגיעו אליו ב-1948 נגד פינויים מהשכונה לטובת מגדלי דירות נוצצים

בשדה התעופה באתיופיה נוחתת קבוצה מישראל. רוני, טרזן, טקלה, נפתלי ודני. כולם כבר היו שם פעם. ביחד הם יוצאים למסע נוסף, כדי לנסות ולסגור כמה מן השאלות שנותרו פתוחות

במשחטה קטנה בפאתי חולון, שלום נגר התימני בן השבעים וחמש, שוחט לפרנסתו תרנגולות וכבשים. אל המשחטה מתקבצים לקוחות נאמנים, מנהלים דיונים על החיים ולעיתים מזומנות מבקשים משלום כפרה.

השנה היא 1968. נער יליד הארץ מוצא עבודה לקיץ אצל ניצול שואה המתפרנס משדכנות והברחת טובין. משרדו של השדכן ממוקם בירכתי בית-קולנוע מתפורר, המנוהל על ידי שבעה גמדים רומנים שניצלו מתאי הגזים על ידי ד"ר מנגלה הנודע לשמצה. במהלך הקיץ, השדכן המסתורי נוטל עמו את הנער למסע-חניכה אל נבכי מעמקי העיר התחתית של חיפה, שם האהבה לובשת דמויות וצורות מפתיעות וההיסטוריה הופכת למיתולוגיה.

איתן בן ה 31- מתגורר לבדו בירושלים ועובד בלילות בצביעת פסים בכבישים ברחובות העיר. העבודה הסיזיפית והמונוטונית נשזרת ברגעים אסוציאטיביים מחיי היומיום שלו — בין מציאות לדמיון, על הגבול בין זהויות, בין פס לפס בקווים מקווקווים.

פנינה, היתה נערה בת 14 כשבשנת 1943 יצאה מביתה ונעלמה. כעבור 24 שנים, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הגיע למשפחתה מכתב ראשון ממנה.