סימיקו הקטן הוא פנטזיונר כבן 30, חביב השכונה, שעובד לפרנסתו בחומוסיה של ג'קי.
הוא מאורס לבחורה בשם מזי שחולמת על חתונה גדולה עם כל האטרקציות, אולם הפנטזיה הגדולה שלו היא ליצור סרט קולנוע שובר קופות על חשפניות, וזאת לאחר שסיים בהצלחה קורס צילום במתנ"ס המקומי. הוא מגייס את כל החבר'ה מהשכונה למימוש חלומו ונסחף להרפתקה מסחררת.
תמר, בת 35, מנהלת את הלול של המושב, לצד מערכות יחסים מיניות עם כמה מהגברים שבו
תמר היא גם אימן של מיקה ונעה. בנות 10 ו- 6, אשר נחשפות לאותה פעילות, בלי כישורי התמודדות.
שי הוא וטרינר בן 38, בן מושב לשעבר, החוזר על מנת למכור את בית אימו המתה.
הם נפגשים. הם מתאהבים.
המשפחה מתגבשת. כאשר נחשף שי לעיניי גבריה, תמר נאחזת שוב בצורך הזה שלה בהם – בהגדרת זהותה, בחוסר.
החוסר עולה על הקיים, והיא חוזרת לדרכה.
שי יודע. וסולח. סליחתו מעוררת בה שנאה, השולחת אותה להתאכזר בו עוד, ולקיים אל מול עיניו את אותו חטא בגידה.
תמר נסערת מרגשות האשם שסוף סוף הולמים בה. אין לה ברירה כבר אלא לפעול. היא לא יכולה עוד להתעלם
קיץ 1944. פלשתינה תחת שלטון המנדט הבריטי ומלחמת העולם השנייה בעיצומה.
אל מעון לילדות עזובות בפאתי תל אביב מגיעה מאיה, בת 13, שאמה נטשה אותה ואביה, נישא בשנית ומתקשה לגדלה. מנהל המעון, דב מרקובסקי נדהם מהגעתה למקום. הוא מכיר את הוריה ונזכר באהבתו המיוסרת לאמה. מאיה מתקשה להתאקלם במעון. היא נאבקת על מקומה בחברת הבנות, מתאהבת בארוסה של אחת העובדות במקום, חבר לח"י בן 25 ומפענחת את חידת חייה הנפרשת לעינינו טיפין טיפין .
"ברקיע החמישי" מבוסס על ספרה של רחל איתן, זוכה פרס ברנר. הסרט מתרחש רובו במעון לילדים עזובים שמתקיים כאי בודד של שקט בעולם של מלחמה ובתוכו רוחשים חיים של כאב, שמחה, הרבה תשוקה ותקווה לעולם שוויוני. כל זה תוך הסתכלות אירונית על דור שלם של אנשים מבולבלים ונטולי שורשים שממתינים לגאולה שתבוא בסוף המלחמה.
כאשר יולנדה מוסקוביץ', מורה לצרפתית בגמלאות, מתעוררת במחלקה הגריאטרית בביה"ח היא בטוחה שנקלעה למקום בטעות. הדבר הראשון שהיא רוצה לעשות הוא לחזור הביתה אבל מסמר טיטניום בעצם הירך מרתק אותה לכיסא גלגלים ולתהליך שיקום איטי וארוך, לצידם של אנשים שהיא מאמינה שהם שונים ממנה — הם זקנים. אלא שדווקא במחלקה המדכדכת מתגלים ליולנדה חיים חדשים ומלאים: היא רוקמת יחסי קרבה עם אלגרה, שכנתה הערירית לחדר, שבית החולים הפך לביתה השני; היא מתעמתת עם רוזי, האחות הראשית המנהלת את המחלקה ביד רמה; וכשהיא פוגשת את שאול, כדורגלן עבר שמאושפז במחלקה ומגייס את מעט הצרפתית שהוא זוכר כדי לפלרטט איתה, מתעוררים בה רגשות שכבר חשבה כי נעלמו מחייה.
ג'אוודת, בחור צעיר רק רוצה לבלות עם חבריו, לדבר בטלפון ולמצוא אהבה. משימה כמעט בלתי אפשרית במקום הנשלט על ידי פוליטיקה וערכי מסורת נוקשים. אביו הרגזן, סאלם, רק מוסיף לצרותיו של הבן כשהוא גורר את ג'אוודת ואת הכפר כולו למלחמתו העיקשת בחברת סלולאר ישראלית ובאנטנה שהציבה בכפר.
פולין, אמצע שנות השישים. שני אחים גילאים עשר וארבע עשרה החיים עם אמם הגרושה בשכונה ענייה של העיר. האם דואגת שילדיה יגדלו כקטולים טובים וייקחו חלק בפעילות הכנסייה. היא לא יודעת שהבן הגדול הצטרף לכנופיה אלימה בעלת אופי אנטישמי ואחיו הקטן נגרר אחריו. באחד הימים כאשר הכנופיה פושטת על מוסד חינוך לנוער יהודי ומבצעת בהם פוגרום, נאסרים שני האחים על ידי המשטרה. האם מזועזעת ומחליטה לגלות לילדים את הסוד שהיא שמרה מהם, היא יהודיה שניצלה מגטו ורשה. האם מחליטה להוציא את הילדים מהשכונה ומפולין. היא מודיעה להם שהם עוזבים לאוסטרליה. הילדים בשוק מהגילוי של הזהות האמיתית שלהם. יום לפני שהאוניה עליה הם מפליגים מגיע ליבשה, מודיעים האם שהחוף ממול זו לא אוסטרליה אלה ישראל. מכאן מתחיל מאבק על הזהות העצמית של הילדים יחד עם קרב ההישרדות של מהגרים בארץ זרה.
ערב יום השנה לפטירתו של מוריס מנדבון, חולם ניסים בנו הצעיר חלום. בחלום מצווה עליו מוריס לפתוח מחדש את בית הקולנוע המשפחתי ולהקרין בו סרט. כשסניורה, אלמנתו של מוריס, שומעת על החלום היא מתנגדת. כשסגר את הקולנוע נדר מוריס שלעולם לא יוקרנו בו סרטים. אבל ניסים מתעקש. לא לחינם הופיע אביו בחלום. הגיע הזמן להתיר את הנדר. יחד עם אחיו ג'ורג' ועם ארון גברדין, שהיה המקרין בימי הזוהר של הקולנוע, הם ניגשים למלא את משאלתו של מוריס. האולם, שהיה סגור עשרים וחמש שנה, נפתח. באותו יום חוזר לשכונה אברהם מנדבון, אחיו של מוריס המנוח. הוא זוכה לקבלת פנים עוינת מצד בני משפחתו, בעיקר מצידה של סניורה, שאינה מוכנה לדבר איתו. השנים שעברו לא הקהו את הכעס עליו. לגבי משפחת מנדבון, אברהם הוא האשם בכך שהקולנוע נסגר. אחרי שהושלם שיפוץ הקולנוע הגיע הזמן להחליט איזה סרט להקרין בהקרנת הבכורה החגיגית. האחים מנדבון רוצים להחזיר את ימי הזוהר של הקולנוע, כאשר כל השכונה היתה באה לראות את הסרטים ההודיים. הפור נפל על "סנגם", הסרט ששיחק חצי שנה רצוף, עד שמוריס סגר את הקולנוע. אבל הרעיון אינו פשוט כל כך לביצוע. לאחר חיפושים מתברר שהעותק היחיד של הסרט נמצא בידיו של אברהם, והוא מסרב לתת אותו. וכך, ככל שמתקרב מועד ההקרנה, עולים האחים מנדבון ואברהם על מסלול התנגשות בלתי נמנע. ועד שזו תיקרה לומדים האחים מספר סודות מעברה של משפחתם ולראשונה הם מתוודעים לסיבה האמיתית מדוע אביהם סגר את הקולנוע.
שלושה סיפורים מלווים אותנו במסע המדברי, המתחיל על כביש אספלט שחור, מתוח מאופק לאופק. סיפור המפגש בין שני נהגי משאית ישראלית, הפוגעים בילד בדואי, עם בני שבטו של הילד. סיפור נישואיה הכואבים של טטיאנה הגרמנייה, המנסה להשתחרר מבעלה הבדואי סלימאן. סיפור אהבתה הנואשת של סוהילה למעבידה היהודי שמואל וסיפור חייו הכפולים של עבד, פועל חקלאי, הנע בין נאמנות לשבטו ולמסורתו לבין כוחות הקידמה המערביים, המכתיבים אורח חיים אחר.
"קדמה" מספר את סיפורם של אנקה מנדל ואלכס, פליטים ממזרח אירופה שגורלם נקשר על סיפון ספינת המעפילים "קדמה" שהגיעה לחופי הארץ בשנת 1947 . הבריטים מבקשים לגרש את הספינה ובעזרת יחידת פלמ"ח הנאבקת בבריטים מצליחים מספר ניצולים להגיע אל החוף. במסע התלאות של השיירה בדרך אל המחנה שממנו יצאו לאחד הקרבות , עוברים אנשי הקבוצה דרך כפר ערבי שתושביו נמלטו . אנקה, מנדל ואלכס מצטרפים אל חברי הפלמ"ח שלומדים תוך כדי המסע על הזוועות שעברו המעפילים למרות שאינם יודעים את שפתם. במהלך הזמן מתקרבים אלה לאלה וביחד עושים את דרכם הקשה אל קרב קטלני בדרך לירושלים.
מח"ט (מיל.) נוסע לזוג ידידיו במושב, לבלות שם סוף שבוע. על זרועו תלויה חברתו הצעירה ממנו ב- 30 שנה. היא מאוהבת בו עד מעל לראש. הוא מוצא בתיקה עותק של "מורה נבוכים" של הרמב"ם, ומוטרד שמא היא מתכוונת לחזור בתשובה. ידידיו אינם מתלהבים מהצעירה. המושב סובל ממכה של גניבות. פושטת שמועה על מחבלים המסתתרים במטע האבוקדו. זמזום משונה הבוקע ממכשירי הרדיו והטלוויזיה מאיים אף הוא לשבש את הנאות סוף השבוע. לפנות ערב מגלה שומר המושב דמויות חשודות במטע. המח"ט (מיל.) תופס פיקוד על המרדף. חברתו נשארת לבד. היא פוגשת זוג מוזר ולומדת מהם משהו על עצמה ועל העולם בו היא חיה. המח"ט (מיל.) לא לומד דבר.