תעודה

שיחות בין צמד הארכיטקטים מהגדולים בעולם כיום, ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (האצטדיון האולימפי בבייג'ין, מוזיאון "טייט" בלונדון) לבין הבמאי עמוס גיתאי שהינו גם בעל תואר דוקטור בארכיטקטורה.
משרדם של הרצוג ודה מרון מעסיק כ-600 ארכיטקטים ומטפלים בפרויקטים רבים. השיחות נסובות בחלקן באספקטים מופשטים כגון: משמעות היופי ובחלקן בהשוואה ביצירה בין קולנוע לארכיטקטורה. הסרט ממחיש את עשרות הפרויקטים המיוחדים שתוכננו ע"י הרצוג ודה מרון ואת חוויותיהם מפעילות זו.

סיפור האימוץ הבינלאומי מסופר מנקודת מבטם של ההורים המאמצים ומעורר שאלות על הורות מאמצת והורות בכלל.
שלוש משפחות מאמצות – שני זוגות ואם חד הורית, חושפות לראשונה את התהליך המורכב והמטלטל שעברו בדרכם להיות הורים. המסע מתועד דרך סיפורים אישיים, וסרטוני HOME-MOVIE , עם רגעים של אופטימיות ושל נפילות, פחד והתעלות, וחושף רגעים נדירים ואינטימיים, כולל הצצה לתוך בתי הילדים ברוסיה, מהמפגש הראשון של ההורים עם הילד, הגעתו לישראל, לפגישה עם המשפחה המורחבת, ועד החיים עצמם. ההורים בגילוי לב נדיר משתפים את תחושותיהם בפרספקטיבה של השנים שחלפו מאז הגיע הילד והם הפכו למשפחה.

סיפור מאבקם של הורים מעזה איברהים ומאהה חאג, על חייה של בתם נור, בת ה-9, שחלתה במחלה גנטית של נישואי קרובים. בגלל מבצע צוק איתן (2014) הגיעה לישראל במאוחר. פגשה בביה"ח רמב"ם את מהדי טרביה, מסכנין, אח אחראי בדיאליזת ילדים שטיפל בה כבתו.
אלא שכאן נודע להורים שהילדה זקוקה להשתלת כבד-כליה שעלותה כמיליון וחצי שח. אובדי עצות החליטו לפתוח דף פייסבוק. וגייסו את הסכום הדרוש. מרמב"ם הם עברו לביה"ח לילדים שניידר ופגשו את ד"ר מיכאל גורביץ, מנתח-משתיל כבד לילדים היחיד בישראל, שעשה מאמץ כביר להצלת הילדה.
היה זה דווקא האבא שהתנדב לתרום לנור אונת כבד וגם כליה, אך נמצא לא מתאים גנטית ואז האמא שלה, מאהה, החליטה לתרום לה אונת כבד וגם כליה. והיא עברה לאחר הניתוח המורכב מורדמת-מונשמת אל ד"ר אלחנן  נחום, מנהל טיפול נמרץ ילדים, שאמר "אהיה רגוע רק לאחר שאראה את התחת שלה עוזב את המחלקה". בינתיים נפגעו גם עצמות הרגל והיא כעבור שנה עברה ניתוח אורטופדי.
כל אלה נאבקים עדיין על חייה של נור, כולל הסבתא בעזה – המגדלת לבדה את שלושת ילדיהם של איברהים ומאהה.

סרט שני בפרויקט התיעודי של בוריס מפציר על השואה בשטחי ברית המועצות - "השואה הלא ידועה".
בסרט חמישה סיפורים ממקומות שונים בשטחי רוסיה:
פרק ראשון: אקציה בה נרצחו מאות יהודים ליד לנינגרד (היום סנט - פטרסבורג),בפארק של ארמון יקטרינה המפורסם.
פרק שני: רצח יהודים בכפר לובביצ'י - המקור של רבני חב"ד - בנובמבר 1941.
פרק שלישי: האקציה בעיר הגדולה רוסטוב על הדון – באוגוסט 1942.
פרק רביעי: היהודים שנמלטו או פונו לקווקז – ובקיץ 1942 נלכדו ונרצחו תחת הכיבוש הגרמני.
פרק חמישי: הסיפור המופלא על הצלת היהודים הקווקזים בעיר נלצ'יק, בצפון הקווקז.

ב22 ביוני 1941 - לצד הצבא הגרמני - גם הצבא הרומני תוקף את ברית המועצות בחלק הדרומי של החזית. הרומנים שאפו לחזור לנהר דנייסטר – ולשלוט מחדש על שטחי בסרביה ובוקובינה הצפונית שנלקחו מהם בקיץ 1940 בידי הסובייטים. בסוף אוגוסט 1941 - מקבלת ממשלת רומניה מהגרמנים גם את האזור בגדה המזרחית של נהר הדנייסטר - ניסטרו ברומנית. השם שניתן לאזור זה על ידי היטלר – טרנסניסטריה.
הסרט “מעבר לניסטרו” מתאר חלק מאירועי השואה, שהתרחשו בשנה הראשונה של המלחמה הפטריוטית הגדולה בשטחי ברית המועצות שנשלטו על ידי רומניה. פרקי הסרט מגוללים את סיפור הסבל והמוות של מאות אלפי יהודים - קורבנות השואה שחוללו הרומנים.
חלק ראשון (97 דקות)
פרק 1 - נקמת הרומנים – מספר על פוגרומים ורצח יהודים במולדובה (בסרביה) מתחילת מבצע BARBAROSSA ב - 22.6.1941 ועד לתחילת גירוש יהודי בסרביה ובוקובינה לטרנסניסטריה.
פרק 2 - פוריפיקציה (טיהור) – מתאר את גירוש היהודים מצ’רנוביץ’ ומקומות נוספים בבוקובינה – ודרך הסבל והמוות עד הגיעם לגטאות טרנסניסטריה.
פרק 3 - מכת הטיפוס – חורף 1941/42 בטרנסניסטריה בכלל ובגטאות ברשד ושארגורוד המוצגים בפרק זה – מותם של עשרות אלפי יהודים ממחלת הטיפוס, מקור מצמית ומרעב.
חלק שני (66 דקות)
פרק 4 - נפילת אודסה - לפני המלחמה חיו באודסה כ-200 אלף יהודים. רק כמחציתם הצליחו לעזוב לפני בואם של הרומנים.
הנותרים סבלו מאקציות רצחניות כבר בימים הראשונים אחרי כיבוש העיר. כ-40,000 יהודים נרצחו באודסה - ועוד כ-70,000 יהודים גורשו למחנות וגטאות בתוך טרנסניסטריה. רובם נרצחו שם – או מתו מרעב.

הסרט מספר את סיפורו של חנוך לוין דרך מסע בתחנות חייו האישיות ושיחות עם האנשים הקרובים אליו – שלוש נשותיו, ארבעת הילדים ואחיו. האישיות המורכבת של יוצר שמחויב מעל לכל ליצירתו באה לידי ביטוי במערכות יחסים סבוכות אך גם מלאות אהבה.

'הממלכה המופלאה של פאפא אלייב', מגולל את סיפורה של משפחת המוזיקאים הישראלית מטג'יקיסטאן. במרכזו עומדת "התשובה הבוכרית למשפחת ג'קסון" - משפחת אלייב המפורסמת וחמת המזג, שהשרישה את נוכחותה בסצנת המוזיקה הישראלית והעולמית. המשפחה/להקה נשלטת כולה על ידי הסבא הכריזמטי והפטריארכלי - פאפא אלייב. בגיל שמונים, מתחיל פאפא לאבד את האחיזה בממלכתו - אשר נשלחת למסע שיזעזע את הסדר הקיים בה.

ד"ר רוני והאחות גלניס מלווים את המטופלים שלהם אל מותם בביתם. הם מנסים לעזור להם לסגור את מעגלי חייהם בזמן המועט שנותר ולאפשר להם להיפרד מהעולם כרצונם. אז מה באמת חשוב כשהמוות נמצא במרחק של ימים ספורים? 
"ביקור בית", סדרת דוקו בת 3 פרקים

במעמקי הארכיון נמצאו גלגלי פילם 35 מ"מ ובהם ראיון מצולם בן שש שעות, שמעולם לא הוקרן, עם דוד בן־גוריון, אחד המנהיגים הגדולים בהיסטוריה המודרנית. השנה היא 1968, בן־גוריון כבר בן 82, חמש שנים לפני מותו וחמש שנים לאחר שהתפטר במפתיע מראשות ממשלת ישראל. זהו העשור שבו מצא עצמו מחוץ למערכת הפוליטית; הוא חי בבדידות בביתו בשדה בוקר, התבונן מבחוץ על היישוב והמדינה, ערך לעצמו חשבון נפש והביע דעתו על המתרחש סביבו ועל עתיד האומה. על רקע התקופה הנוכחית, המזמנת החלטות הרות גורל בנוגע לעתידה של מדינת ישראל, מציע חזונו של בן־גוריון תובנה ברורה, מפתיעה ורלבנטית לימינו אנו.

ב 1961, שנה לפני עצמאותה של אלג'יריה, היגר דודי מצד אמי, לישראל. מאז לא ראיתיו. הוא הלך לעולמו לפני שמונה שנים. מדוע אסרתי על עצמי את ארצו במשך 50 שנה ? האם היה זה המחיר עבור הישארותי באלג'יריה אחרי עצמאותה ? האם "הבעיה הפלסטינאית" אינה אלא כיסוי, תחתה שוכנת זהותי היהודית הכבדה מנשוא? רדוף ע"י רוח הרפאים של הדוד, ומעודד ע"י בתי נאוול המתלווה אלי, אני מוכן, בסופו של דבר, להתעמת עם עצמי; אני מביים סרט מסע ארוך (MOVIE- ROAD),יותר מנטאלי מפיזי. רק בדבר אחד אני בטוח, שבחציית הארץ לאורכה ולרוחבה, במפגשים עם אנשים וגלי אבנים, בורותינו התהומית תיחשף...
כיפור, מציג את שאלת הסרט בכלליותו (חילול האיסור - נסיעה במרחבים אסורים) ומציגו כבקשת מחילה של הבמאי המכניס אותנו לישראל באמצעות יהודי אלג'יריה, מהם התעלם.