חמי לא מבין מאיפה כל זה הגיע- אשתו פתאום רוצה לחזור להיות פאנקיסטית, התלמידים שלו מערערים את ביטחונו העצמי, ההורים שלהם צורחים עליו, והמנהל שלו כמעט מביא לפיטוריו. הסרט מלווה את התמודדותו של חמי (60), מורה דתי לתנ"ך, עם העבר החילוני והסוער של אשתו הפורץ לביתו ומאיים לטלטל את חייו ואת נישואיו, כשלהקת הפאנק בה הייתה חברה לפני שלושים שנה מודיעה על איחוד. הדי האיחוד המתקרב מכים גם בסביבתו של חמי, ומאיימים על מקומו של חמי בבית הספר ובחברה הדתית בה הוא חי.
חמי יאלץ לבחור בין הצייתנות והשקט שאפינו את חייו עד כה, לבין המרדנות והצעקנות הפורצות לתוכם.
בחודש אוקטובר 2012, אביב עזוז ,45 , ועמיתיו לעבודה, עובדי החדשות המקומיות בקריית שמונה, קיבלו בשורה. הסדר המימון, תחת חוק התקשורת, לחדשות המקומיות ברחבי הארץ תם. בסוף השנה, כולם, כּמאה וּשמונים אנשי תקשורת מרחבי הארץ, הולכים הביתה. אבל אנשים אלה, שמסקרים מאבקי עובדים במפעלים קטנים כבר קרוב לעשרים שנה, לא מתכוונים להזדכות על ציודם ללא מאבק. זהו סיפור של מאבק, אחד מני רבים, למען חופש העיתונות, ביטחון כלכלי וקולם של תושבי הפריפריה.
סיפורו של אדם שאהובתו עזבה אותו. בעודו שבור וכאוב עובר חוויה על טבעית, כשדמות מעולם אחר מתגלה בפניו במראה ולוקחת אותו לעולם קסום ומרוחק. בעולם זה גיבורנו מגיע לעץ לבן ענק, שם ניצבת בפניו החלטה: האם להמשיך הלאה אל הלא נודע או לחזור ולתקן את אותו רגע בו אהובתו עזבה אותו.
הגיבור מחליט לחזור ולתקן את עברו, אך בזמן התיקון מפר את הכללים וחוטף את אהובתו הישנה אל העולם הקסום. שם מתעורר, למרגלות העץ הלבן ומבחין שוב בשער הקורא לו להמשיך אל הלא נודע. בין העצים שביער, נראית אהובתו מתעוררת מהמעבר בין העולמות. גיבורנו זונח מאחוריו את השער הפתוח ורץ לעבר היער כדי להתייחד עמה. כאשר עובר את שורת העצים הראשונה הופך הוא לאחד מעצי היער ואהובתו חולפת על פניו, בלי משים לב שאותו עץ הוא אהובה הקדום נטוע לנצח ביער הקסום.
זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, נמצאו כ-1000 ציורים במרתף בכפר קטן בדרום צרפת. הציורים נוצרו בידי צעירה יהודיה בשם שרלוטה סלומון. ביצירתה הייחודית, היא תיארה את סיפור חייה הסוער. הסרט מתאר מסע בעקבותיה של שרלוטה סלומון וחושף את הסיפור מאחורי יצירתה.
עדנאן עובד על הגבול כבר הרבה שנים, הוא מבריח סחורות הלוך וחזור, אך כשהוא מזדקן ומאבד את הזיכרון הוא לא זוכר את הדרך הביתה, והוא שוכר את שירותיו של מבריח צעיר, שלא יודע את העבר.
דיוקן ויזואלי של המסע התודעתי שחווה הסופר יחיאל די-נור ("ק.צטניק"), במהלך טיפול פסיכיאטרי בסם ההזיות L.S.D. בהולנד, 1976. הטיפול מחזיר את די-נור בשנית אל "הפלנטה האחרת" של אושוויץ, ובעקבותיו, הוא מצליח להשתחרר מטראומת עברו המודחק, וחוזה בנבואת זעם קודרת אודות השואה הבאה האפשרית שצופן לנו העתיד.
הגר הצעירה מגיעה לבקר את אביה בבית אבות סיעודי בירושלים. ביום שבת כל עובדי בית האבות הם פלסטינים תושבי מזרח העיר, המתקשים לטפל באביה העקשן והאלים. לא מסוגלת להתמודד עם מצבו, היא מעדיפה לברוח, אך סדרת טעויות מאלצת אותה להישאר. ראשית טעות המובילה להחלפת בגדים ואז זקנה שנתקעה עם הכיסא במסדרון, אח ראשי שחושב שהגר היא עובדת רוסיה והמחסור בידים עובדות שמגלגל אותה ממשימה למשימה ומחזיק אותה בתוך הבניין בכוח. היא משהה את הביקור ונשאבת לעולם האחים והאחיות. הביקור הקצר הופך למסע התפכחות בין המסדרונות חסרי המוצא של בית האבות.
מהלך יום אחד בו אורן (27) אורז חפצים בבית הוריו, לקראת מעבר עם בת זוגו לדירה חדשה בתל אביב. על רקע הסידורים למעבר, נחשפת הדינמיקה של בני המשפחה, כאשר מתוך התנהלות פשוטה לכאורה, נחשף התפר עליו עומד הגיבור, בין ילד לבוגר, בין בן משפחה לזר מוחלט. כמו תמונת פולרויד החושפת את גווניה אט אט , כך מבקש הסרט ליצור נפח ומורכבות של מערכת יחסים ופרידה, כאשר עבר הווה ועתיד נפגשים בחלל אחד שהוא הבית.
גבול ישראל-מצרים ארוך ופרוץ. בשל כך הוא מהווה יעד להברחה אל תוך ישראל. עוברים דרכו מדי שנה כ 1000 נשים שהן קורבנות סחר למטרות מין, וכ 8000 מסתננים מדרום סודן ואריתראה.
בימים אלו מושלמת בניית גדר לכל אורכו של הגבול. (הכנסת, מרכז המחקר והמידע, כ"א בחשוון תשס"ו)
במדבר שמהווה את שטח ההפקר בגבול בין מצרים וישראל נפגשים שני אנשים. אין בינם דבר משותף פרט הצורך לשרוד את המסע אל הגבול.
קברט דוקומנטרי אודות דרכו של מוזיקאי האינדי יהוא ירון לקראת אלבומו השני. בשירים על אהבה, לידה ומחלה – יהוא חושף את מה שהוא לא מסוגל לדבר עליו מחוץ לשירים. מסע אל נבכי תהליך היצירה המוזיקלית – מכתיבת השירים ועד מופע ההשקה. פורטרט אינטימי של אמן שחייו האישיים פולשים ליצירתו ומעצבים אותה.