דינה ואפרים, זוג לא צעיר, בוחנים בקפדנות את הדירה החדשה והריקה אותה רכשו ובה יעברו לגור בקרוב. בעוד מספר חודשים הם עתידים להשאיר מאחוריהם שבעים שנות חיים בתל אביב, ולעבור לירושלים. לעת עתה הם משקיעים עצמם בפרטים הקטנים – בחירת שיש וארונות מטבח, מדידות חדר השינה, התאמת צבעי המזוזות לצבעי המשקופים. ההתעסקות בפרטים מחפה על העצב והכאב של הפרידה, על הפחדים והחששות מהשינוי.

אפרים ודינה הם סבא וסבתא שלי, והם לא מבינים למה הם נושא לסרט. אם שואלים את סבתא, היא לא חושבת שמה שיש בינה לבין סבא זה "סיפור אהבה". בסך הכל הם נשואים למעלה מחמישים שנה ועושים הכל יחד. אפילו שטיפת הכלים אחרי האוכל היא משימה משותפת – סבתא שוטפת וסבא מנגב.

המשבר אורב לפתחם. על גדות נהר הירקון הם נפרדים מהעיר שהייתה להם בית. נפרדים גם מבית הכנסת, מהחברים, מכל ההרגלים שהיו להם. אבל יש להם את האומץ להתחיל מחדש.

לאחר צפייה בפרסומת מתקתקה למרק שמשדרת חיים מושלמים יוצאת סילבי,רווקה כבת 35 למצוא את האושר שלה במסע קניות בין המדפים של הסופר-מרקט.מקניה לקניה המסע הופך ליותר מוטרף כאשר סילבי רוכשת לה חיים שלמים...