הסיפור שטרם סופר על אחד מגדולי השחקנים הישראלים בכל הזמנים – שייקה אופיר. אין ישראלי שלא מכיר את אופיר כבדרן, פנטומימאי או כוכב קולנוע ותיאטרון – אבל לא רבים באמת הכירו את האדם שמאחורי אלף הפרצופים.״שייקה״ מביא את סיפורו המלא של האיש שרצה יותר מכל להצחיק ולהיות נאהב, ואף הצליח להגיע לפסגת עולם הבידור בישראל ומחוצה לה, אבל שילם מחיר אישי ומשפחתי כבד. במקביל לקריירה המזהירה של אופיר, הסרט מפנה לראשונה זרקור אל הנשים המשמעותיות ביותר בחייו, ומשרטט – באמצעותן ובאמצעות משתתפים נוספים וחומרי ארכיון שטרם נראו – דיוקן אישי ופסיכולוגי מפתיע של האיש שהפך לאיקון תרבות.
המעברות היו מפעל שנוי במחלוקת, ששיכן מאות אלפי עולים ומשפיע על החברה שלנו באופן מהותי עד היום. ועדיין, הוא נשכח כמעט לגמרי מהתודעה הציבורית.
הסרט "מעברות" הוא הפרויקט התיעודי הראשון שמביא את סיפורם של מחנות העולים והמעברות באופן מקיף ויסודי, דרך סיפוריהם של שוכני המעברות עצמם, ובאופן החושף פרטים חדשים ומפתיעים רבים ומנתץ סטריאוטיפים נפוצים בשיח הישראלי הנוכחי
הסרט משרטט את סיפורן של המעברות, החל מקום המדינה ועד לאמצע שנות החמישים. היא מתבססת על תחקיר מעמיק, חומרי ארכיון נדירים ועל ראיונות עם עשרות אנשים שהתגוררו כילדים וכנערים במעברות, או שעבדו בהן כאנשי מקצוע (עובדים סוציאליים, שוטרים, אחיות וכו'). במסגרת הסדרה נחשפים פרטים חדשים רבים, לצד נקודות שנויות במחלוקת שעדיין רלבנטיות מאד בדיון הציבורי העכשווי. התמונה המתקבלת מהסדרה מלמדת על כך שהמעברות, בניגוד לשיח המקובל כיום, אכלסו גם כמויות גדולות מאד של עולים אשכנזים, ומהעבר השני – כבר בתוכן נטמנו זרעי הפורענות של האפלייה כלפי יהודי ארצות האסלאם, שהתבטאה בדיור, תעסוקה, חינוך ותרבות, וביחסו הכללי של הממסד והיישוב הוותיק לעולים המזרחים. יחס שהתאפיין בהתנשאות וברתיעה.
סדרה של עזיבות ושל מקרי מוות לא טבעיים של דיירי הבניין (בעיקר של גברים), מפרה את חייהם של תשע משפחות החיות בבניין תלת קומתי בירושלים. הסרט Land Mine (מוקש) מהווה סדרת דיוקנאות אישית ומקוטעת של הדמויות שאינן ושל אלו שנותרו.
הסיפורים מהדהדים זה את זה ומצטלבים באין ספור אופנים, וכך יוצרים תמונה של עומק התרבות, לצד האנטרופיה והאובדן, שהבניין מגלם. בלב הבניין בטשרניחובסקי, ובתשתית הפסיפס של סיפורי האובדן והשכול, Land Mine (מוקש) חושף את הגילויים ההרסניים ביותר של סגנון החיים המיליטריסטי בארץ, ושל הדיכוי והאלימות המגולמים במושג (או במיתוס) - הפסיכולוגי, כמו גם לאומי ופוליטי - “הגנה”.
איתמר רוז, יוצר סרטונים סאטיריים פוליטיים ויוטיובר כושל, יוצא למסע עולמי כדי להבין מה הופך סרטון לויראלי ביוטיוב ואז לעשות את זה - להעלות סרטון שיגיע למאה מיליון צפיות.
עם סרקזם עדין ולא מעט הומור שחור, רוז לוקח אותנו (ואת המשפחה שלו) למסע פרוע בעקבות האבולוציה של יוטיוב.
מהאגדות הויראליות, אל תעשיית היוטיוברים ועד לצנזורה ביוטוב וניצול היוצרים שלה, שמובילים לפיצוץ ולטרגדיה.
סיפורה של משפחה גרעינית שמחליטה להפוך למשפחה פונדקאית ולהעניק חיים לזוג שלא זכה להביא ילדים לעולם. גיבורי הסרט הם בני הזוג הפונדקאי, והמצלמה מכוונת אל חייהם מרגע קבלת ההחלטה הלא שגרתית לארח ברחמה של האישה עובר שאינו שלהם. זה סרט אחר על פונדקאות, המפנה את הזרקור פנימה - אל המשפחה הפונדקאית. לצד רגעים מעצימים ומרגשים נחשפים רצונות מתנגשים וחיבורים שבריריים שמאיימים על ההרמוניה הזוגית והמשפחתית.
בחורף 2014 השיקה ממשלת ישראל תכנית להסדרת יישובי הבדואים הבלתי
מוכרים בנגב, תכנית שנועדה לשנות את חייהם של כמאתיים אלף מאזרחיה.
עות’מאן, צעיר בדואי מקומי, מנסה לשכנע את תושבי ביר–הדאג' לקבל את הצעת
הממשלה להסדיר את הכפר אך מבין שהשינוי האמיתי יגיע מתוך הקהילה עצמה,
ובעיקר דרך הנשים. הוא מצרף למלאכה את אחותו הקטנה עאישה, שמייצרת גל
חדש של בנות שיוצאות מהאוהל. תוך שהגברים ממשיכים להתכתש בינם לבין
עצמם ועם הממשלה, עות‘מאן ועאישה מנסים לגבש אלטרנטיבה.
הסרט מלווה לאורך תקופה של 15 שנים את סיפורו קורע הלב של נער מתבגר שמגלה יום אחד כי נוצל ורומה כל חייו על ידי ארגון פנאטי המחפש למנף את האידיאולוגיה הקיצונית שחותרת להפסיק את תהליך ההתבוללות בחברה היהודית.
הנער יוצא למסע תיקון בחיפוש אמיץ לגלות את מקור השמועות ומתמודד עם פחדיו ועם הסוד שרודף אותו מילדותו.
זהו סיפור ייחודי ומעורר השראה המחבר בין שתי קצותיו הקיצוניים ביותר של הסכסוך היהודי-ערבי בארץ מלאת מחלוקות בין חרדים לחילונים, ימין ושמאל, שמתנקזות לסיפורו של אדם אחד.
זה סיפור על שנאה, יריבות אבל בעיקר בורות, שמגיעה לקטרזיס ושחרור זהות דרך חיפוש עצמי.
קומדיית אימה. סיפור אהבה חינני שהופך לחלום בלהות.
נגה יורשת את בית סבתה ניצולת השואה (החווה) אך לא מצליחה להשתלט על הבלגן והעזובה. היא מעסיקה גרמני צעיר ונמרץ לעבודות גינון ומתאהבת בו. הגרמני עובר לגור עם נגה בחווה והאהבה פורחת עד שמתחילים להופיע שינויים מדאיגים בהתנהגותו.
"הדווקאים" יתחקה אחר חייהם של מספר הומואים מזדקנים. דרך חוויותיהם, נקודת מבטם על אירועים היסטוריים ותחנות התרבות שלהם, ישרטט הסרט את החיים המחתרתיים והלא מתועדים של הקהילה, מקום המדינה ועד שנת 1979, השנה שבה יצאו מספר אמיצים לכיכר מלכי ישראל על מנת להפגין למען זכיותיהם, וההיסטוריה של הקהילה החלה להיות מסופרת ומתועדת. הדמויות הן חלק מדור "המדבר" של ההומואים, אלו שחיו בשממה ללא מקומות מפגש ומודלים להזדהות, אלו שבגלל מחסור עצום במידע, כלל לא ידעו על קיום המילה הומוסקסואל והאמינו בכנות שהם היחידים שמרגישים את התחושות המוזרות הללו, אלו שלא הבינו שיש קשר בין משיכתם לגברים לזהותם המינית, ואלו שלבסוף אזרו את האומץ להתאגד, לצאת מהחשכה ולהלחם על נראותם, אבל בחברה שמקדשת את הנעורים, הם כבר היו מבוגרים מכדי ליהנות מתוצאות מאבקם.
איברהים יאסין נולד בכפר קטן בלבנון, ונועד ללכת בדרכו של אביו ולהיות איש אדמה ורועה צאן, אבל החיים זימנו לו גורל אחר. כשעלילת חייו מסתבכת ומתהפכת עליו, הוא מתקשה לשאת בעול ומבקש את מותו. אך בדיוק כשנדמה שכאן מסתיים הסיפור, מתחיל סיפור חדש שנשמע כמו עלילת מתח בדיונית, הממקמת את יאסין במרכזן של פעולות חשאיות, מהנועזות והמסוכנות שביצעה ישראל בשנות השמונים והתשעים בלבנון. כששוב רועדת הקרקע מתחת לרגליו, הוא נאלץ להתחיל הכל מחדש. הסרט משרטט דיוקן אינטימי של מי שתלאות חייו, יד המקרה והבחירה, הביאו אותו להיות לאחד מבכירי הסוכנים והמרגלים שהפעילה ישראל בעולם.