אמש התקיים טקס פרסי אופיר לשנת 2025, בו זכה הסרט "מכתב לדויד", שהפקתו נתמכה על ידי קרן רבינוביץ לאמנויות, בפרס לסרט התעודה הארוך הטוב ביותר.

הסרט, בבימויו של תום שובל ובהפקתם של אלונה רפואה, מאיה פישר, רועי ברקת וננסי ספילברג, הוא מכתב קולנועי של היוצר, תום שובל, לדויד קוניו, שנחטף ב-7 באוקטובר לעזה מקיבוץ ניר־עוז וטרם שב. דויד ואחיו התאום איתן שיחקו בתפקידים הראשיים בסרט הביכורים זוכה הפרסים של שובל, "הנוער". הסרט הציג את הקשר החזק והבלתי אמצעי בין שני אחים, ובמרכזו אף עמדה חטיפה. שובל חוזר לסרט ההוא, אל חומרי הגלם שלו, אל התיעוד מאחורי הקלעים שלא נערך, לאודישנים ולטסטים. הוא מרכיב אותם מחדש ליצירה דוקומנטרית ייחודית שהיא מכתב אישי אבל גם תמונה קרועה, רבת רבדים וכואבת, של המציאות החדשה בקיבוץ החרב בצל מלחמה, ועל חבריו, שרבים מהם נרצחו או נחטפו. זהו מסע ויזואלי צורב על מה שהיה ולא יהיה, על אחים תאומים שהמציאות הפרידה ביניהם באכזריות ועל הקשר הבלתי נתפס שבין המציאות לקולנוע, בין החיים לזיכרון.

יוצרי הסרט הקריאו דברים מפי שרון, אשתו של דויד קוניו, ומפיה של סילביה, אימם של דויד ואריאל קוניו, שנחטפו יחד לעזה ועדיין מוחזקים במנהרות חמאס.

שרון קוניו, אשתו של דויד, מסרה בין היתר: "מ-7 באוקטובר חיינו הפכו לסרט אימה. הלוואי ויכולתי לבקש מהיוצרים לכתוב סוף אחר, סוף שבו המסוק נוגע באספלט ודוד ואריאל חוזרים אלינו לחיבוק המשפחתי. לצערי, הסוף הזה עדיין רחוק. אני מבקשת מכל מי שיושב באולם ורואה אותנו בבית, אל תפסיקו להשמיע את קולם של החטופים. מאחורי כל חטוף יש משפחה שלמה שמחכה לשובו. אני לא מוכנה שסרט האימה שלנו יסתיים בארון קבורה. הבנות שלי צריכות את אביהן, ואני את בעלי".

סילביה, אמם של דויד ואריאל, מסרה בין היתר: "תודה גדולה לתום שובל שיצר סרט אמיתי ונוגע ללב על בני דוד, שנמצא בשבי כבר כמעט שנתיים ואינו יודע על הסרט כלל. תודה גם לכל הצוות והיוצרים שליוו את הדרך הארוכה והמורכבת הזו. אני מקווה שדוד ואריאל ישובו במהרה ונוכל לראות יחד את הסרט בבית. שנזכה לחגוג איתם עוד לפני ראש השנה. אמן".

קרן רבינוביץ לאמנויות מצטרפת לדברי שרון וסילביה, וקוראת לחזרתם של כל החטופים לביתם, לזרועות בני משפחותיהם, במהרה בימינו!