×

אזהרה

JUser: :_load: Unable to load user with ID: 62
×

אזהרה

JUser: :_load: Unable to load user with ID: 62
סטודנטים

זוהרה משרתת כפקידה בבסיס מרוחק וסובלת מכל רגע. היא חושבת שהיום תוכל סוף סוף לעזוב. אבל תקוותה מתפוגגת כאשר המחליפה שלה מתגלה כבחורה אובדנית, וזוהרה מוצאת עצמה שומרת עליה בפקודה.

אלכס ואביו, שניהם עולים מרוסיה, לא ניהלו שיחה אמיתית כבר שנים. המפלט של אלכס מהחיים בצילו של אביו הוא אתי, השכנה ממול. למרות שעדיין לא הצליח להחליף איתה מילה, אלכס מוצא עצמו מעורב בחייה יותר ויותר. הבדידות והחיפוש אחר קשר מפגישים יחד את שלושתם בצורה מפתיעה.

שלוש אחיות בשנות העשרים לחייהן חוזרות לבית אמן האלמנה לשבת. הבכורה, שדרנית רדיו, הרווקה שבחבורה, יצאה מהמעגל הדתי. השנייה, דתית בורגנית, צריכה ללדת כל רגע . גיבורת הסרט, האחות הצעירה, אשת אברך, כמהה לילד אך עודנה עקרה. במהלך השבת יעלו זיכרונות מבית אבא, שיציפו כאבים והתמודדויות, ויחייבו כל אחת מהן להיפגש עם נשיותה ועם אימהותה.

מיו, צעירה ושובבה עוקבת אחר היצור עד לביתו, בנסיון לשבות את ליבו. במהלך נסיונותיה לתקשר עמו מתפתחת ביניהם חיבה מסוג שונה. כה שונה עד שהיא בקושי מובנת להם, וכלל אינה נתפסת בעיני העולם הסובב אותם.

אבנר שוטר בן 30, גר עם סבתו, ומנהל מערכת יחסים דיסקרטית עם נואי, המטפלת הלא חוקית שלה. כשנתן, שותפו לעבודה, יגלה זאת, הוא יעשה הכל להפריד בינהם. אבנר מבין שעליו להתמודד עם המציאות ויוצא לחפש אחר רצונו האמיתי.

שאולי, 35, עובד וגר במרתפי חדר המתים של בית חולים נידח, ומנהל קשר מיוחד עם אמו. כבר 3 שבועות שהיא אינה בחיים, אך זה לא מפריע לו. הכל משתנה כאשר שירלי, סטודנטית לביולוגיה ואסיסטנטית בחדר המתים, מגלה בו עניין. כעת עליו לחצות את הקו שבין עולם המתים אל עולם החיים.

סרט הבוחן את היחס שנותנים אנשים לשמם ולשם בכלל. באמצעות סיפורו האישי של יוצר הסרט, אשר חזר לשמו המקורי באמהרית ודרך מפגש עם חבריו, נוגע הסרט במשמעויות השונות הנלוות לשינוי שמותיהם של עולי אתיופיה ושמות של אנשים בכלל.

סרט תיעודי על אמה של הבמאית ועל האומנת השחורה שהייתה לה בדרום אפריקה.

סרט תיעודי על ניצול שואה ששרד את המחנות בזכות יכולת ריקוד הסטפס שלו, ועל ריקודו גם כיום.

החורף בשיאו. ג'וליאן בדרכו לעבודה, כפי שהוא נוהג בכל יום, בכל מזג אוויר. אפשר להבחין בפניו בסימני מצוקה. אולי זה רק עצב קל, אולי זה הקור שמטריד. יכול להיות שהכול בסדר וזהו רק עוד יום עבודה רגיל.