×

אזהרה

JUser: :_load: Unable to load user with ID: 62
×

אזהרה

JUser: :_load: Unable to load user with ID: 62
עלילתי

שלומי דואג לכולם. הוא מאכיל את סבא שלו, רוחץ אותו ומקשיב לזיכרונותיו הבדויים ממלחמת העולם השנייה. הוא מזכיר לאחיו הגדול לקחת את התרופות בזמן, הוא מרגיע את אמו העצבנית ומתווך בינה ובין אביו ההיפוכונדר שסולק מהבית לאחר שבגד בה. הוא מטפל בתאומים של אחותו הגדולה ודואג שתחזור כל פעם מחדש אל בעלה שלא מצליח להבדיל בין התינוקות הזהים... ובעיקר דואג שלומי לשמח את כולם בבישול המאכלים האהובים עליהם. שלומי יודע - הם יאכלו ויירגעו. אבל אף אחד לא באמת רואה את שלומי. אפילו שלומי לא באמת רואה את שלומי. עד שיום אחד מעורר מבחן במתמטיקה את חשדות מורי ומנהל בית הספר של שלומי. הם מבינים שמאחורי הנער הרדום מסתתרת אישיות מיוחדת, ובעזרתם ובעזרת רונה הגננית שלומי מצליח לגלות את עצמו.

בחייהם של שבעה אנשים מתרחשת תפנית כשהם נתקלים זה בזה. אימא לילד בן 10 שפוטרה מעבודתה ומנסה לשרוד בעולם; עיוור שאיבד בתאונת דרכים את כלב הנחיה שלו; זוג נשוי בשנות הארבעים לחייהם הנאבקים ביניהם על הריון לא מתוכנן; טכנאי רדיו המנסה להבין את עברו באמצעות תוכנית רדיו היסטורית שהוא עושה על אביו, ואיש עסקים מפוקפק שחוזר לארץ ומנסה לדאוג לאביו הזקן. כל אחת מהדמויות הללו מגיעה לנקודת אפס בחייה, שממנה היא מתחילה מחדש את החיפוש אחר משמעות וגאולה. רגעי המפגש ביניהם מביאים לשינוי דרמטי בחייהם.

משפחה בת חמש נפשות, שתי עזים ואתון מתגוררת בשום מקום, לא הרחק מכפר מוצאם. הם מתפרנסים מהפקת פחם מהעצם שהם כורתים בסביבתם. האבא והבן הם היחידים שיוצאים מהכפר. שלושת הנשים, האמא, ושתי האחיות, לא יצאו מהמקום כבר עשר שנים. עכשיו האבא מחליט להרכיב צינורות בכדי שיהיה להם מים זורמים. הנשים נרתעות, הבן לא מתרגש, הוא עושה כל מה שאביו רוצה, העיקר שייתן לו להמשיך ללכת לבית הספר. הצינורות מורכבים לאורך הגבעה, המים זורמים אל בית המשפחה בעמק בין הגבעות ומפעמים את החתרנות של בני המשפחה נגד האבא. הוא לא הביא אותם לכאן מרצונו והם יודעים שאינם יכולים לחזור לכפר בגלל אותה הסיבה שעזבו אותו. אך המים הזורמים אליהם עכשיו מעוררים את יצרי החופש האינסטינקטיביים שלהם.

העלילה מתרחשת בקיץ 1982. גל בן ה-13 עובד בחופש הגדול כמחלק הדואר במושב. חברות מיוחדת נרקמת בינו ובין חיה בת ה-19, הלוקה בליבה, ומוצאת נחמה בהתכתבות עם חיילים בלבנון. חיה פותחת את ליבה בפני גל ומשתפת אותו בסיפור אהבתה לאחד החיילים עמו היא מתכתבת ושאינו מוכן לשלוח לה את תמונתו. חברו הטוב של גל, בועז, בן ה- 13, חולם להגיע ללבנון, להצטרף למלחמה, ואף מנסה לשכנע את גל להצטרף אליו. אבל לגל יש בעיות אחרות, מפגשיו עם חיה מבהירים לו שהוא מאוהב בה ואף מקנא לה. באחד מחלוקות הדואר, הוא מבחין במעטפה ממוענת לחיה מאת "החייל שלה", הסקרנות גורמת לו לפתוח את המעטפה שם הוא, מגלה את תמונתו של החייל וקורע אותה. מצב ליבה של חיה מחמיר, היא אמורה לעבור ניתוח מסובך. גל משוכנע שהוא יוכל להציל את חיה, מארגן נסיעה סודית ללבנון יחד עם חברו בועז, במטרה למצוא את "החייל של חיה" ולהביא לה תמונה שלו. המלחמה בעיצומה וגל חייב להספיק ולחזור, לפני שיהיה מאוחר מדי...

בערב יום רביעי מתכנסת משפחת אוחיון המורחבת במטרה לעשות שלום-בית בין ויויאן ואליהו. אחרי מסכת מריבות נשנית, שוב מגיעים שבעת אחיה של ויויאן ומנסים לתווך בין הבעל לאשתו אשר המכנה המשותף היחיד ביניהם הוא הרקע התרבותי – דתי מזרחי מחמיר, וארבעת ילדיהם המשותפים. עלילת הסיפור מתרחשת בתחילת חודש יוני, בסוף שנות השבעים. הסיפור סובב סביב המשפחה והבית ונמשך על פני שלושת ימי ההכנות לקראת השבת. ויויאן המנהלת מספרה בתוך הדירה חולמת על רישיון נהיגה, קניית רכב ולצאת לסוף שבוע בטבריה. הבעל רוצה שילדיו ישמרו שבת ושאשתו תעשה בדיוק מה שהוא רוצה. קרב איתנים בין קדמה ומורשת יוצר גיהינום בתוך דירת שיכון קטנה וצפופה.

ירח מלא בסיני, קר. חבורה מסתורית עוברת את הגבול. בדואים מובילים קבוצת נשים מזרח אירופאיות הנאחזות בתקווה לעתיד קל יותר ומבקשות להתקדם בחיים, להתפתח, לשפר עמדות. במהירות הן יבינו שהגורל שלהן עומד להיות רווי כאב. הבנות יגלו שהן עומדות לעבור מסע רב תלאות שבו הן ימכרו במכירה פומבית משפילה בהנהלתה של סוחרת עבדים. הן יתפכחו מהחלום וימצאו את עצמן חיות בסיוט הזוי של מציאות אלימה, שבה הן יושפלו, יאנסו, ויוכו.

הימים ימי אינתיפאדה, פיגועים, מתח וחרדה. במאי ומחזאי שהתחייב להגיש מחזה לתיאטרון הקאמרי אינו מצליח לכתוב ולו שורה אחת. חברתו לחיים, כתבת בערוץ 2, נמצאת בעיצומה של כתבה על איש צבא לשעבר שפתח עסק ופשט רגל בגלל המצב הכלכלי. במר ייאושו פונה הבמאי לבלש פרטי בתקווה שיכניס קצת עניין לחייו: הוא מבקש ממנו לעקוב אחרי חברתו דקה, דקה, יום, יום, וכך מבלי שידע הופך הבלש למחזאי האמיתי של המחזה ההולך ונכתב… סיפור החיים והמחזה נכתבים ישירות מהחיים, הכתבה הדוקומנטרית ועבודות הבילוש נשזרים זה בזה לאורכו של הסרט ויוצרים דרמה שהולכת ורותחת ומגיעה לנקודת שיא בסוף תיאטרלי ומפתיע.

הסרט מתאר בצורה ריאליסטית את שגרת יומה של אור, כמעט בת 18, היא עבודות אין סופיות: שטיפת כלים במסעדה, איסוף בקבוקים וניקיון חדר המדרגות של הבניין בו היא גרה. כשאיננה עובדת, היא הולכת לבית הספר, ומטפלת באימה-רותי, שעוסקת בזנות כבר יותר מעשרים שנה. מצבה הגופני של רותי מתדרדר. היא משתחררת מעוד אשפוז בבית החולים. אור מצאה לה עבודה בספונג'ה ומחליטה שמעכשיו הכל יהיה אחרת.

תל אביב. 1991 מני בן ה-33, מבלה את ימיו בהימורים ובעבודתו כ-J.D במועדון אותו הוא מנהל בשותפות עם חברו מנוער. חייו זורמים בלי כיוון ובלי מחויבות במעגלים של הרס עצמי. המתח של מלחמת המפרץ מייצר לחץ נוסף על מערכת חייו המעורערת ממילא. הבעיות הכלכליות סוגרות עליו אף הן והוא נתקף בחרדה גוברת והולכת בלי להבין מה קורה לו, עד שהוא גולש להתקף פסיכוטי. מני מאושפז בכפייה ומתעורר בעולם "שמעבר למראה". דווקא שם בתוך החוקיות הלוגית האחרת של הדמויות אותן הוא פוגש, הוא מצליח כמתבונן מהצד ללמוד משהו על עצמו. הוא מחליט את ההחלטה החשובה בחייו להסתכל אל תוך האפלה ולפגוש את פחדיו הקשים ביותר. לראשונה הוא לומד להבין כי הוא סובל מהלם קרב. תגובת קרב מאוחרת, דבר שמאיר באור אחר את מסלול ההתרסקות שבו התנהלו חייו עד כה. מני עובר שינוי ויוצא לסגור מעגלים פתוחים מהעבר ולהתמודד עם משימות חייו.

הסרט מספר על סלאבה, שאשתו ואם בנו התינוק זורקת אותו מהבית. סלאבה נאלץ להתגורר אצל ויקטור, בעל המעדנייה ובעברו מאמן כדורגל. ויקטור משכנע את סלאבה להקים קבוצת כדורגל ולהשתתף בטורניר שכונתי במטרה לזכות בפרס הכספי המוצע לזוכים בטורניר. סלאבה וחבריו (ויטאלי - עובד זר מאוקראינה, קסטיל ("קביים") תלמיד תיכון, מוכתר - קווקזי המעורב בפעילות פלילית, באנוצ'קה - המכור לסמים קשים) מקימים קבוצה, אליה מצטרף שחקן אתיופי.