×

אזהרה

JUser: :_load: Unable to load user with ID: 62
×

אזהרה

JUser: :_load: Unable to load user with ID: 62
תעודה

אך בעזה חוקי הטבע אינם שולטים אלא הכיבוש. בין שדות ירוקים, פירות אדומים שמיים וים מצטיירת לרגע תמונה כמעט פסטורלית של חקלאים המנסים למצוא את לחמם בעבודת ידיים קשה ומפרכת של האדמה.בשנה גורלית זו בעזה  תיעדה הבמאית מלווה בצוות עזתי  את המעגל החקלאי של גידול התות. השלבים השונים, התקוות, האכזבות, האירועים הפוליטיים שהשפיעו מייד על חייהם של החקלאים. שתילי האם מגיעים מישראל לעזה ושם בשדות בית להיא גדלים השתילים מהם ינצנץ  תות אדום  המיועד לשיווק לאירופה.דמיינו סיפור על תקוה, ייאוש,  כיבוש, גלובליזציה ופוליטיקה ובמרכזו פרי קטן ואדום - תות. זהו סיפורו של תות שרצה עצמאות.

משהוא בין  חלום  לזיכרון.אולי, שחרור מופלא ובלתי אמצעי של הגוף, שבו כל אחד יכול להפוך לרגע ל"אדם רוקד".  דבר מה שהוא בין חלום לזיכרון מוביל את ההתפתחות האסוציאטיבית של הסרט. המצלמה נודדת בין בית הקפה, מזרקות פריז, חדרי חזרות, ארובות תעשייתיות, פסי רכבת, חלקות יער אינסופיות, ו"ריקודי" דובי קוטב מתחת למים,   המשתלבים חיפשתי רגעים שבין רך אינסופי ושקט מכונס, להתפרצות פתאומית של רגשות, אלימות, ואיבוד שליטה.ראשיתו של הסרט בפריז ב 2002, המקום בו נפגשנו לראשונה, והמשכו בוופרטל גרמניה בשנת 2005, עיר הבית של פינה ולהקתה.סרט דוקומנטרי מנקודת מבט אישית ואינטימית על פינה ועולמה. "It looks very chaotic but somehow makes sense" אומרת לי פינה בחדר החזרות, בו היא רוקדת ומשחזרת  חלקים מהסולו שלה במופע "Danzon".

ב-1960 יצר הבמאי הצרפתי כריס מרקר את הסרט "צד שלישי למטבע": מסה קולנועית פילוסופית על מדינת ישראל בת ה-12. הסרט עטור הפרסים הבינלאומיים משרטט דרך שברי מראות היום יום הגלויים של ישראל הצעירה, את האופק הנסתר, ומתריע על הסכנות המוסריות הצפונות לה. חצי מאה מאוחר יותר מציתה נבואתו את המסה החזותית-פילוסופית של הבמאי דן גבע שיוצא בעקבות הזיכרון הקולנועי האבוד של הדימויים הנבואיים של מרקר.

פורטרט אינטימי של גבריות ישראלית, על שלושה ציידי בחורות מושבעים, בחוף ימה של תל-אביב. במאי הסרט-צלם, אמן אוונגרד וצייד בחורות בזכות עצמו, עקב בין השנים 1975-2005 אחר חברו הקרוב, רוני סגמן ושני ידידיו: אלון חוטיני ודיוויד האירי, שמעולם לא מפסיקים להמציא דרכים חדשות לרדוף אחר מושא תשוקתם הנצחי: האישה. גיבורי הסרט מסרבים להיכנע למוסכמות החיים, החברה והזמן, יורדים יום יום לאותו חוף ים: חורף, קיץ, סתיו ואביב, באדיקות דתית, כאילו הייתה זו שליחות אלוהית עלי אדמות, הכל על מנת להשיג את מנת הצייד היומי: עוד כיבוש ועוד כיבוש. כיבוש לשם כיבוש, שלא מוביל אלא לכיבוש הבא.

עם השנים משרטט הסרט דיוקן גברי-ישראלי ומעלה שאלות נוקבות על אימפוטנציה פיסית ורגשית, על רגשי נחיתות על רקע עדתי ועל זהות גברית, ישראלית ויהודית, ברצועת חוף ימה של תל אביב. רצועת חוף שככל שהיא מתאמצת להיות בועה המסרבת להיות חלק מהמציאות הישראלית כך היא גם, בעל כורחה, מגדירה ומתארת אותה.

סרט דוקומנטארי העוסק בחייהם של פועלים (שב"חים) פלסטינים בחניון תת קרקעי של קניון נטוש בצומת גהה.

סרטה המרגש של רונית קרצנר על הנושא הטעון של אימוץ ילדים. אמה הביולוגית של קרצנר היא צרפתייה שהגיעה במיוחד לארץ כדי ללדת ולמסור אותה לאימוץ. קרצנר אומצה ע"י זוג ממוצא אמריקני, ובסרט כואב זה היא חושפת יחד עם מרואייניה ( כולן "מרואיינות") את הבעיות מכל הצדדים. הילדים הביולוגיים שלא מבינים למה נטשו אותם, ההורים המאמצים שלא מבינים למה הילד נוהה אחר הוריו הביולוגיים, למרות כל האהבה שקיבל מהם. והאמהות שמסרו ילד לאימוץ וצריכות לחיות כל חייהן עם תוצאות החלטה זו.

הביקור הראשון בביתה של מאשה פוטרמילך, שהייתה אחת מהלוחמות במרד גטו ורשה, היה כמעט סוריאליסטי. כאן בשכונה תל אביבית, גרה אחת מלוחמות המרד, אחד מהאירועים החשובים ביותר של המאה ה20. אף אחד משכניה לא יודע על עברה.

הייתכן שהיא וחבריה הלוחמים נשכחו?

הסרט מלווה בין השנים 2003 – 2006 את ששת המורדים האחרונים ממרד גטו ורשה – קז'יק רותם גר בישראל, מארק אדלמן גר בפולין, ברונק שפיגל גר בקנדה, מאשה פוארמילך, פנינה גרינשפיין ואהרון כרמי גרים בישראל.

הם כולם בני יותר מ80, הדרך שבה הם זוכרים היום את המרד אחרי 60 שנה שונה לחלוטין מהדרך שבה נתפס המרד בזיכרון הקולקטיבי הלאומי.

דיוקנו של יוסף נחמני פקיד הקק"ל, האיש המורכב ורב הסתירות שבו התגלם המפעל הציוני בגליל בשנות ה-30 וה-40 של המאה-20. נחמני, שהיה מנהל משרד הקרן הקיימת בגליל, הציב לעצמו יעד, לרכוש כמה שיותר אדמות מערבים, ולהקים עליהם ישובים יהודיים. ולמרות פועלו, נחמני הוא מגיבוריה האלמוניים של הציונות.
בעזרת היומנים המרתקים שהוא הותיר אחריו, יומנים השופכים אור חדש על שהתרחש בגליל בשנים אלה, נחשפים בפנינו שנות הציונות הקריטיות וראשיתו של הסכסוך בין שני העמים, מנקודת מבט ייחודית של מי שגילה נחישות ועיקשות מצד אחד, אך גם חרדות ונפש סוערת מצד שני.
בדמותו של נחמני התגלמו שני פניה של הציונות. הפן ההומניסטי שחלם על דו קיום וחיים ביחד לצד השכן הערבי, ומצד שני הפן הביטחוניסטי שגרס לבסוף שטרנספר הוא הפתרון לסכסוך בין שני העמים על חלקת אדמה זו.
המסע ל"כיבוש הארץ", מנקודת מבטו של מי שכונה "גואל אדמות הגליל" הוא גם סיפורה של העיר טבריה שהייתה העיר המעורבת הראשונה ממנה פונו תושביה הערבים, במהלך מלחמת תש"ח.
סיפורו של יוסף נחמני מפתיע ברלוונטיות שלו לימינו אנו.

"היהודים החדשים" הינה סידרה דוקומנטרית בת שלושה פרקים. זהו מסע מרתק החושף את המהפכה הרוחשת בשנים האחרונות בתוך מעוזה של הדת היהודית בדמותה של החוויה המיסטית המודרנית.

ערן סבאג, חוקר דת ודוקומנטריסט –עוקב אחר שלושה מוקדים המובילים היום את השינויים הדרמתיים. במרכז הפרק הראשון עומדת חסידות ברסלב בגלגולה החדש, בפרק השני נבחנת תופעת הרוחניות בגבעות יהודה ושומרון ובפרק השלישי תנועת הריניואל RENEWAL היהודית המקיימת דיאלוג עם דתות העולם.

הכפר בלעין עומד להפסיד יותר מחצי מאדמותיו בגלל גדר ההפרדה וההתנחלות מודיעין עילית. 
אנשי הכפר מחליטים לצאת למאבק נגד הגדר ואליהם מצטרפים פעילים בינלאומיים וישראלים. הבמאי שי כרמלי פולק, מלווה את המאבק של הכפר במשך יותר משנה ומתמקד בשני אנשים - מחמד, החבר בוועדה העממית של הכפר נגד הגדר, ו-ווג`י, חקלאי ואב לעשרה ילדים, שמאבד את רוב אדמותיו לטובת הגדר וההתנחלות. 
הסרט מביא את הקשר המיוחד שנוצר על רקע המאבק, בין קבוצה של פעילים ישראלים לבין אנשי הכפר.
הקונפליקט שמתעורר בין שי לבין החיילים שמשרתים במקום, הוא לא רק בין במאי לדמויות שהוא מתעד, אלא גם קונפליקט בין מי ששירת פעם כחייל והפך לפעיל שלום לבין המערכת הצבאית.