תעודה

בסיפורם של גילה אלמגור ויענקלה אגמון טמון גם הסיפור הרחב יותר של המקום הזה, של מדינה שנולדה וצמחה בד בבד איתם, שרוצים לדמיין כי המדינה היא בעצם הם, אבל רבים מסביבם ואולי אף הם עצמם יודעים שמזמן זה לא כך. שהם אמנם היו כאן מהיום הראשון והיו מעורבים בכל נימי נפשם בהתהוותה והיווצרותה של המדינה הזו. הם לחמו עליה מהרגע הראשון והיא שלהם ובדמותם והם לא מצליחים להניח לזה. אך אלו ימים קשים מבחינתם. הם מרגישים את האדמה רועדת מתחת לרגליהם, שאולי תמה המלוכה, שההתפרקות היא בעצם לא רק של הגוף, או הגיל, אלא התפוררות של חברה שכבר מזמן ויתרה עליהם כגיבורי התרבות שלה. בשאלות אישיות הזוג פורס את חייו מול המצלמה שהם מראה קולנועית לחיינו.

על מערכת היחסים בין החולים למטופלים בבית החולים לחיות בר בספארי ברמת גן

בצילו של מבול שהתרחש במרחק אלפי שנים קודם, ארבע דמויות מרחפות בין אדמה לאמונה, בהתמודדות יום יומית עם השתנותו של הטבע.

צפייה בעשרות הכתבות והסרטים שיצר מוטי קירשנבאום, במשך יותר משלושים שנים, היא חוויה מרתקת.ראשית זהו תיעוד נדיר של ההיסטוריה הישראליתומבחינה קולנועית טלוויזיונית הדגש מפתיעה לטובה איכות החומר שנשמר וחלקו מתגלה עכשיו לראשונה. אך לא פחות מכך מרשימה הרלבנטיות של היצירות והתחושה הכמעט נבואית שקיימת בחלק מהן. זיהוי של מגמות ותהליכים בחברה וברמה הלאומית שבאה לידי ביטוי באמצעות עשייה דוקומנטרית מעולה. שילוב נדיר של סצינות המתועדות בזמן אמת, רגעים היסטוריים כמו מלחמות, בחירות ועימותים, יחד עם טביעת האצבע הייחודית של מוטי קירשנבאום המתבטאת בקריינות שלו המלווה את התמונה ומעניקה לה פרשנות ייחודית מטובלת בהומור וקישורים אסוציאטיביים שלו, שגם אם דמותו מופיעה רק לעיתים רחוקות בצילום, עדיין הוא הדמות המרכזית בסיפור הישראלי שנפרס בכתבותיו.

פרקי הסדרה נגזרים מהחוויה הזו. הם יתנו עדיפות משמעותית לחומרי הארכיון, ישמרו על הקריינות הייחודית של קירשנבאום ויאפשרו את מה שלא היה ניתן לספק בעבר – פרספקטיבה היסטורית הנובעת ממרחק השנים ומכלול היצירה שתחובר יחד.

אלה היא חרדית בת 28, עובדת כחוקרת פרטית ולמרות לחצי המשפחה מסרבת להינשא וללדת. במהלך חקירה היא פוגשת באמיר, צעיר שחולם לתבוע את אביו על שנטש אותו, סירב לשלם מזונות והתנער ממנו כלכלית. הסיפור של אמיר מעורר את סקרנותה והיא יוצאת לחקור. אלה מופתעת לגלות מציאות לא ידועה בה עשרות אלפי אבות מתכחשים לחובה המשפטית שלהם ונוטשים את ילדיהם כלכליתילדים שנפגעים ולא יודעים לתת שם למצב שלהםבזמן שהמערכת המשפטית והחברתית יודעת ומעלימה עין

לא באנו למפות את כל תולדותיה של המחאה הישראלית באנו לשאול שאלה;

מה מקומה של המחאה בישראל ? מתי צלחה? מתי נכשלה? ומה הוביל לידי שתי האפשרויות הללו .

קיים קשר הדוק בין מחאה לתהודה, בין הזעקה לתיעוד שלה. האם הגיעו קולות המפגינים לכותרות הראשיות או למהדורות הערב וכיצד סוקרו. בפער הזה מתמקמת לה הסדרה "זכות הצעקה" כאשר היא מנסה לתעד מחאות מרכזיות בישראל דרך עיניהם של אלה שסיקרו אותן או תיארו אותן. מכאן נובעת ההחלטה להשתמש אך ורק בחומרי ארכיון. קולאז' נרטיבי ענק מימדים שמאפשר ריחוק והתבוננות מחודשת ברגעים הקשים והמרגשים של המחאות בארץ. מגליונות העולם הזה , יומני הקולנוע וארכיון הטלויזיה הישראלית ועד פייס בוק ודפי הוי טיוב. כולם היו הכלים שעליהם עברה המחאה אל הציבור הרחב במטרה לרכוש את אהדתו להוציא מפגינים מביתם החמים אל הרחובות.

טל עזב קיבוץ בצעירותו ועבר עם אשתו וילדיו תהליך של תשובה. 25 שנים מאוחר יותר, בגיל 50, הוא מתגרש, מסיר את הכיפה וחוזר לקיבוץ. הוא עובר תקופה של קשרים זוגיים מזדמנים ובסופה מחליט לצאת למסע מצולם של חיפוש אחר אהבת חייו. התפנית מגיעה כאשר טל מפנה את המצלמה אל הוריו וחושף סיפור על אח בכור, שאותו לא הכיר, שנפטר בגיל 9. המסע של חיפוש הזוגיות הופך למסע פנימי של התמודדות עם המוות הקדום ההוא והשלכותיו על חייו הבוגרים. במהלך הצילומים אביו נפטר וטל ימשיך את המסע לבדו עד לגילוי שהאהבה שהוא מחפש נמצאת, בשלב זה של חייו, אך ורק בתוכו.

לאן נעלמו דפי ספר התנ"ך העתיק והיקר בעולם?
סיפור מסע של אוצר שנשמר במשך מאות שנים על ידי הקהילה החלבית בסוריה והוברח לארץ בשנות החמישים. בדרך נעלם חלק גדול ממנו, ולא נמצא עד היום. רצח ושחיתות ממסדית, סחר בכתבי יד וקונפליקט חברתי ותרבותי עמוק, מתערבבים יחד בסיפור בלשי היסטורי

כאשר הגרמנים פלשו לברית המועצות ב-22 ביוני 1941, עדיין לא היו להם הכוונה והמנגנון להשמדתם המוחלטת של היהודים. "הדרך לבאבי יאר" מתחקה אחר מאה הימים הראשונים של הפלישה לאוקראינה, בהם התחדדה אצל הנאצים ההבנה כי ניתן להרוג את היהודים בסביבת מגוריהם ואף בעזרת התושבים המקומיים.
כיצד ומדוע צמחה והתפתחה באוקראינה מערכת ההשמדה ההמונית במאות אתרי רצח, אשר באבי יאר הפך לסמל שלהם?
דרך ראיונות עם היסטוריונים, עדי ראייה מקומיים ויהודים שורדי השואה , הסרט מציג את התמונה המקיפה והכואבת של שיתוף הפעולה בין הנאצים לבין האוכלוסייה המקומית באוקראינה, בה נרצחו כמיליון וחצי יהודים.
"הדרך לבאבי יאר" הוא סרט חדש ואחרון בפרויקט הסרטים התיעודיים של בוריס מפציר "בעקבות השואה הלא ידועה", אשר מבקש לתת לראשונה ביטוי קולנועי לשואת היהודים בברית המועצות.

שיחת טלפון מפתיעה מבשרת לאמו של במאי הסרט כי היא היורשת החוקית של בית, בצפון היקר של לונדון. כל שיהיה עליה לעשות הוא להוכיח שהיא בתו של ארנסט בכינסקי. אלא שכמה ימים מאוחר יותר מתגלה באוסטריה מידע שמדהים את בני המשפחה: תעודת פטירה נוספת חושפת אדם עם אותו שם ומספר זהות, שנולד באותו יום ובאותו מקום בהם נולד ארנסט בכינסקי.
מי גנב את זהותו ואת סיפור חייו של סבא ארנסט? מאיזה גורל ניסה להימלט? מותחן דוקומנטרי מטלטל חושף אדם שחי עם משפחת בכירים באס.אס והתמנה במרמה לנשיא קהילה יהודית באוסטריה, ומוביל למפגש טעון במיוחד בין צאצאי יהודים ונאצים.

עמוד 1 מתוך 21