הם היו בשטח, ניהלו והשתתפו בפעולות מבצעיות, הביאו אל ראשי הממשלות את המידע הרגיש והסודי ביותר, ישבו בדיונים, השמיעו את דעתם וקיבלו החלטות אשר לעתים קבעו מי לחיים ומי למוות.
בפעם הראשונה מדברים ששת ראשי השב"כ על שנותיהם בשירות הביטחון הכללי. הם מתארים את הנעשה בחדרי החדרים של ההנהגה הביטחונית והמדינית של ישראל, מביטים לאחור, מנתחים את המדיניות, ובוחנים את עצמם ואת המנהיגים אשר תחתם שירתו.
הסרט מספר את סיפורה של מדינת ישראל, מנקודת מבט ביטחונית, מאז מלחמת ששת הימים ועד היום. הוא בוחן אירועים ופרשיות, רגעים מסעירים וכואבים, שבכולם לקחו חלק פעיל ראשי השב"כ.
ראשי השב"כ הם הדוברים היחידים בסרט, ולאורכו עולה שוב ושוב הדילמה אותה הם חיים: האם ערכי יסוד וצדק אוניברסאליים, דמוקרטיים, יכולים להתקיים ולהישמר על-אף האיומים התכופים על מדינת ישראל ולמרות המציאות הביטחונית המורכבת.
יונה וולך הייתה משוררת פורצת גבולות שמתה בגיל צעיר והותירה אחריה מיתוס ומעריצים. יותר מ-25 שנה לאחר מותה, מתגלים שבעה סלילי הקלטה מהריאיון שהעניקה וולך לפני מותה לעורכת הילית ישורון, ובו היא מתוודה על המשיכה לשיגעון, ההתנסויות בסמים, המפגש עם אלוהים והסכנות שבכתיבה. סרטו החדש של יוצר "לאה גולדברג בחמישה בתים" שוזר את עדותה של וולך על חייה בראיונות עם דמויות מרכזיות בחייה, בקטעי ארכיון, בשירים ובקטעי אנימציה המתחקים אחר הדימויים, החזיונות והמחשבות שלה.
אחרי מאתיים שיעורי נהיגה, החלום של לילה לנהוג נראה אבוד יותר מתמיד.
מפגש עם נימר, מומחה להוראת הנהיגה מאל קודס, מחדש את התקווה שלה. נימר ולילה, שני זרים בעיר אחת, יוצאים למסע משותף ללימוד נהיגה. בהדרגה הופכת המכונית למעין תא וידוי, ולילה חושפת בפני נימר את סיפור חייה הכמוס. אולם הבית האבוד של לילה וסיפור אהבה של בתה המוזיקאית של לילה ליהודי תוקעים מקלות בגלגלי התוכנית של לילה לנהוג, והמסע משתבש .
הסרט "השיעור" עוקב במשך שנתיים אחר דרמה יוצאת דופן של אשה ערביה הנלחמת על עצמאותה, בעיר שבה השאיפה לעצמאות , הופכת עבור רבים לחלום בלתי מושג.
"פודרה" הינו סרט מטלטל המתאר דילמה מוכרת וכואבת העומדת בבסיס הקיום שלנו כחברה ישראלית.
הבמאי, איל גולדברג, בן למשפחת מייסדים שעמדה במשך שנים בראש המושבה מטולה, מביא למסך תיעוד אינטימי, שבבסיסו עומדת השאלה האם לשרת או לסרב לשירות המילואים כמפקד טנק.
הסרט צולם במשך עשר שנים במטולה, תל אביב, לבנון ולונדון, בזמן מלחמת לבנון השניה ומבצע עופרת יצוקה.
הוא מתאר ברגישות, הומור וכאב את התמודדותו של הבמאי עם דור המבוגרים במשפחה ההולכים זה אחר זה לעולמם, עם חבריו לשירות המילואים ועם בן זוגו המלווה את ההתחבטויות הפוליטיות והאזרחיות מולן הוא עומד
ברחוב טשרנחובסקי בחיפה נבנים שלושה מגדלי מגורים המשנים את פני השכונה, תצלומם של שני נערים שנהרגו בתאונת דרכים מודבק על אנדרטה מאולתרת, וצייד נאצים ערירי האוסף מאות תצלומים מחפש הכרה. "לצוד את הזמן" הוא מסע בין הזיכרונות והזוכרים. בין התודעה לתיעוד. ובין מציאות לדמיון
כ-17 שנה עברו מאז נפטר בגיל 91 הפרופסור ישעיהו ליבוביץ, אחד מענקי הרוח שחיו במקומותינו. נדמה שמאז מתו לא עובר שבוע מבלי ששמו יוזכר בכליי התקשורת בהקשר כלשהוא כאילו שהוא עדיין כאן, חי ובועט. יהודי דתי, מדען, פילוסוף והוגה דעות חריף, מאתגר ושנוי במחלוקת. רבים ראו בו בחייו מאין נביא מודרני, הגדרה שהוא עצמו דחה בשאת נפש.
סיפורה של חנות סקס במושבה הפרובינציאלית זכרון יעקב. מה גורם לגליה פרדו, אשה בעלת משפחה מאושרת בזכרון יעקב, אם לארבעה ילדים, השרה בחבורת הזמר המקומית, להחליט ביום בהיר, לפתוח חנות למוצרי מין במושבה. הסרט עוקב במשך שנתיים, אחר הקמת החנות וקורותיה של גליה אל מול תגובת החברה הפרובינציאלית, שבניגוד למצופה.... סרט מלא בהומור המנפץ את כל מה שחשבתם, אולי, על חנויות סקס, הלקוחות ובמיוחד על בעליהן...
יעל לא יכולה לסלוח ולא לשכוח. לאחר שאביה הורשע ונכלא על ניצול מיני, היא מחליטה לשנות את חוקי המשחק של הקורבן המשתתק והמבוייש ומגישה תביעה אזרחית תקדימית כנגד אביה. במקביל היא מחליטה לתעד את קורותיה , את הכרוניקה של משפחתה המתפוררת, והמחיר הכבד שהיא משלמת בחייה.
"ימי גיוס" מלווה ארבעה צעירים בישראל ומדינות נוספות, בימי גיוסם לצבא. דרך ההתבוננות האינטימית בטקסי הפרידה והגיוס יוצר הסרט דיאלוג קולנועי פיוטי בין אלו הבוחרים להתגייס ואלו שהבחירה נעשית עבורם
לקראת סיום שירותם הצבאי ניתנת לחיילים קרביים שאין בידם תעודת בגרות ההזדמנות להשלים את לימודיהם, במסגרת פרויקט "בגרות לוחמים". המצלמה עוקבת באיפוק אחר הדיונים המתחוללים בקורס האזרחות, שאורכו שלושה שבועות ושנידונות בו סוגיות כגון פלורליזם, אפליה וזכויות אדם, על רקע שאלות הנוגעות לזהות אזרחית במדינה יהודית ולסכסוך הישראלי-פלסטיני. החיילים/תלמידים מבטאים בחופשיות את דם, המעוגנות בחוויותיהם מן השירות הצבאי. הצצה אל רגע קריטי בעיצובם של הצעירים: המעבר מן ההוויה הצבאית אל ההוויה האזרחית, שבו מתעצבת תפיסתם הפוליטית והאזרחית. דיוקן של החברה הישראלית בת זמננו, בהתמודדותה עם הסוגיות המכוננות את המרחב הציבורי והפוליטי שלה.